תוכן

ג) ובזה תבין טעם, מה שנקרא העון הזה תועב"ה. וביאר בר קפרא לרבינו הקדוש, (נדרים נ"א) שהוא מלשון נוטריק"ן: תועה אתה בה. פי': כי אתה חושב, שע"י הורדתך את אימא על הבנים למטה, אתה גורם שתשפיע היא בהם, ועי"כ נקראת הוא זכר, כנז"ל כדמיון הזכר המשפיע. ואינו כן, אלא אדרבא אתה גורם לעשותה נקבה, ולשכב עמה, ולהשפיע בה. והנה כמו שגרם פגם בבחי' הפנים שלהם, שהם ע"ב קס"א העולים זכו"ר, ג"כ גרם פגם באחוריים שלהם, העולים בגימטריא קפ"ד תקמ"ד, להורידם גם הם, והם בגימטריא תשכ"ח, כי הזכירה באה מן הפנים, והשכחה מן אחוריים. וז"ס זכור (וגו') לא תשכח (דברים כ"ה).